הניה אדמון – שיר ומכחול

  אבא לא בא היום

  צוֹפָה אַתְּ בְעוֹלָם אַכְזָר, יַלְדָה קְטַנָה,
  יָדֵךְ אוֹחֶזֶת-נֶאֱחֶזֶת בְמִזְוָדָה—עוֹלָמֵךְ שֶלָך,
  בּוֹ זִכְרוֹנוֹתַיִךְ וְחִיוּכַיִךְ הַמְּעַטִּים
  וְכָל הַדְמָעוֹת
  נֶאֱבָקִים עַל קִיוּמָם.
  פָּנַיִךְ הַקְּטַנוֹת מְחַפְּשׂוֹת,
  נֵאֱחַזוֹת בְּכָל מַבָּט, בְּכָל רֵיח וּצְלִיל מֻכָּר.
  אוּלַי אַתָּה אָבִי, אָדוֹן,
  אֲבָל אֵינְךָ—אַבָּא לא בָּא הַיּוֹם.
  עָבְרוּ יָמִים מְאָז אָחַזְתָּ בְּיָדַי,
  הֵבֵאתָ לִי תַּפּוּחַ אָדוֹם, נָשַׁקְתָּ לְעֵינַי,
  הֵנַפְתָּ אוֹתִי אֶל הַתִּקְרָה הַגְּבוֹהָה
  הַמְאַיֶּמֶת כָּל-כָּך כְּשֶאֵינְךָ כָּאן,
  מְשֻעְשַעַת כָּל-כָּך כְּשֶאֱנִי בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ.
  אוּלַי אַתָּה אָבִי, אָדוֹן,
  צֶבַע מְעִילְךָ צֶבַע מְעִילוֹ
  וְאַתָּה בוֹ מִתְנַשֵא אֶל-עָל כָּמוֹהוּ,
  אַך אֵינְךָ אָבִי— אַבָּא לא בָּא הַיּוֹם.
  אוּלַי תַּבוֹא בְּעוֹד יוֹם וְאוּלַי בְּעוֹד יוֹם
  וּמִתּוֹך הַמְעִיל יָצוּצוּ פָּנֶיךָ
  וְלֹא שֶל אֵיזֶה אָדוֹן
  וְשוּב תָּבִיא לִי תָּפּוּח אָדוֹם וְעוֹד תָּפּוּח אָדוֹם,
  אוֹתָם בְּמִזְוָדָה אֶטְמוֹן— עִם תִּקְווֹתַי.