גיבוש התביעה

אבסטרקט הועדה הרפואית 
 קיימות עדויות רבות ומשכנעות  בספרות  הרפואית  המצביעות שמספר מצבים שהיו מנת חלקם של תושבי הגטאות והאסירים במחנות הריכוז, ואלו שחיו במחבוא , עשויים לתרום , או להוות סיבה, לא רק לירידה מתמשכת  באיכות חייהם, אלא גם לתחלואה מאוחרת ולתמותה ניכרת עשורי שנים אח"כ. שלשה  מצבים עיקריים יכולים לתרום לכך והם הרעב, הנכות והדחק הנפשי.  
בשנים האחרונות מתרבות ההוכחות לכך  שניצולים אשר במשך שנים לא הראו תחלואה מיוחדת, עלולים לפתח תופעות מאוחרות, בעיקר סכרת, מחלות לב וכלי הדם, מחלות שלד (עצמות ופרקים) ,מחלות ממאירות ושטיון (דמנציה ואלצהיימר). נמצאו סימוכין לשכיחות יתר של פגיעות בשלד, ובעיקר אוסטיאופורוזיס ושברים בירך,  וכן שכיחות גבוהה של מחלות ממאירות כמו סרטן השד, סרטן המעי הגס וכו'. השרידות מהמחלות הממאירות נמוכה יותר משמעותית מאשר ביתר האוכלוסייה.
ככל שהחשיפה לאימי השואה הייתה בגיל צעיר יותר, כן עולה שכיחותן של המחלות. היינו, ניצולים שהיו ילדים בשואה הם אלה העלולים לפתח מחלות קשות עשרות שנים אח"כ יותר מאחרים. קיימים סימנים לכך שגם פגיעה בשיניים ובלסתות שכיחה יותר בקרב ניצולי השואה, אף שהמחקרים בעניין זה טרם סוכמו.
מערכות הבריאות והמשפט בארץ ראו להכיר באוסטיאופורוזיס ובמחלות השלד כקשורות באופן ברור ל אימי השואה. ועדה מיוחדת של משרד הבריאות הכירה בקיומו של קשר כזה גם לגבי מחלות הסוכרת, מחלות הלב וכלי הדם, חלק מסוגי הסרטן והשיטיון. את דו"ח הועדה ניתן לראות באתר  http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf
קיים רושם שהתבטאות המחלות הממאירות קשורה לגיל החשיפה לאימי השואה. באנשים שהיו מעל לגיל עשר בעת המלחמה, שיא היארעות המחלות הממאירות מתרחש כ 50 שנים אח"כ. באלו שהיו מתחת לגיל עשר, שיא ההיארעות  קורה אחרי חמישים – ששים שנים.
בסיכום: הסיכון לחלות בסרטן , ושכיחות סוגים מסוימים  כמו  סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות והערמונית   גבוהה יותר משמעותית בקרב ילדי השואה מאשר באוכלוסיה הכללית.
אוכלוסיה זו נמצאת בסיכון מוגבר של עד פי 2.4 לחלות בסרטן, בהשוואה לבני גילם שהיו בארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסיבה העיקרית קשורה, לפי החוקרים, למחסור התזונתי ממנו סבלו. עוד נמצא שמי ששרדו את מחנות הריכוז מתקשים להתגבר על המחלה הממאירה
מחקרים אפידמיולוגים, בעיקר אלו שנעשו על הרעב בהולנד ובלנינגרד, הצביעו על האפשרות שלא רק הדור הראשון לשואה, היינו דור הניצולים, עלול ללקות בתחלואה מאוחרת, אלא שגם צאצאים לאימהות שבהיותן בהיריון סבלו מרעב קשה וממצבי דחק עלולים להיוולד במשקל נמוך ולפתח בהתבגרם מחלות שונות מסכנות חיים.
התוצאות תשמשנה הן לבניית תכניות טיפוליות במסגרת הרפואית, והן עילה לדרישות פיצוי במערכות המשפטיות ואחרות. 
 הוועדה הרפואית  
 בראשות פרופ' שאול שאשא